תקציר: כשסיקר ערוץ '301 העולם הערבי בטלגרם' את מתקפת המורדים בסוריה ואת כיבוש העיר חאלב על ידם, הוא ציין ליד תמונת לוחם המוריד וזורק דגל פלסטיני: "בהווה זה מצוין לישראל, בעתיד קצת פחות…". דומה שהמשפט הזה והדואליות הזו משקפים את ההזדמנויות והסיכונים באזורנו, התלויים הן במתרחש בשדה הקרב, והן בשינויים הגאו-פוליטיים האזוריים.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה על תופעת התמיכה בישראל במדינות ערביות. המאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: מומלץ לא להתרגש מאהבת הסונים לנתניהו ולמדינת ישראל.
• פנחס יחזקאלי: איך הפך נתניהו לאייקון נערץ במדינות ערב?
• פנחס יחזקאלי: הדמוניזציה של בנימין נתניהו בערוצי הליבה, רק מחזקת את ההערצה כלפיו במדינות ערב.

*  *  *

לכאורה עולם חדש. אנחנו זוכרים היטב את צהלת המורדים הסוריים למראה תבוסת חיזאללה, את הערצת בנימין נתניהו וחלוקת הממתקים ברחובות, ואת התודות שהרעיפו עלינו "בשם ילדי סוריה". עתה, בעת מתקפת המורדים וכיבוש העיר חאלב, אנו עדים להשחתה ולביזוי של סמלים פלסטיניים בראש חוצות.

כשסיקר ערוץ '301 העולם הערבי בטלגרם' את מתקפת המורדים בסוריה ואת כיבוש העיר חאלב על ידם, הוא ציין ליד תמונת לוחם המוריד וזורק דגל פלסטיני: "בהווה זה מצוין לישראל, בעתיד קצת פחות…".

דומה שהמשפט הזה והדואליות שהוא מבטא, משקפים היטב את התהפוכות במזרח התיכון, שאינן עוצרות לרגע. הוא משקף פרדוקס מובהק, המתאר את התועלות והסכנות הפוטנציאליות לישראל כתוצאה מאירוע זה, ואת ההזדמנויות והסיכונים, התלויים הן במתרחש בשדה הקרב והן בשינויים הגאו-פוליטיים האזוריים.

המורדים מתנכלים לסמלים פלסטיניים. למה?

עבור המורדים, מזוהים הפלסטינים ברגע זה עם משטר אסד, והשפלת סמליהם היא השפלת הרוע ממנו סבלו עד היום. ניתן למנות 5 סיבות עיקריות לכך:

1. הפלסטינים מזוהים עם משטר אסד: במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, קבוצות פלסטיניות מסוימות, כמו החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית (החז"ע), שיתפו פעולה עם משטרו של בשאר אל-אסד ונלחמו לצד כוחותיו. מחנות פליטים פלסטיניים בסוריה (כמו מחנה ירמוכ): הפכו לשדות קרב, חלקם שירתו כמעוזים של כוחות פרו-אסד, מה שחיזק את זיהוים של הפלסטינים עם המשטר, ויצר בקרב המורדים תחושת עוינות כלפי סמלים פלסטיניים, הנתפסים כמשויכים למשטר הדכאני.

2. המאבק הלאומי הפלסטיני סותר את האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית הגלובלית: קבוצות מורדים מסוימות, במיוחד אלה שמזוהות עם אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית, לא מייחסות חשיבות רבה לסוגיית הפלסטינים או למאבקם הלאומי. מבחינתן, דגל פלסטין אינו סמל דתי או אוניברסלי, אלא סמל למאבק לאומי, שאינו משתלב באידיאולוגיה הג'יהאדיסטית הגלובלית. בעיני קבוצות אלו, המאבק להפלת משטר אסד חשוב יותר מכל עיסוק בסוגיות פלסטיניות או מאבקים אזוריים אחרים.

3. תגובת נגד לתעמולה פרו-פלסטינית בעולם הערבי: מאבקם של הפלסטינים זכה לאורך השנים לתמיכה נרחבת במדינות ערב, לעיתים תוך התעלמות מסבלם של עמים אחרים. המורדים רואים בהתמקדות העולמית בסוגיה הפלסטינית, התעלמות ממצוקתם ומהמלחמה האכזרית בסוריה, שבה נהרגו מאות אלפי אנשים ונגרם הרס אדיר. הם חשים תסכול מצביעות העולם הערבי והקהילה הבינלאומית, שמגלים עניין רב יותר בבעיה הפלסטינית מאשר בזוועות המתרחשות בסוריה.

4. ניסיון לבדל את המורדים מהמשטר ומאויביו: המורדים בסוריה כוללים תמהיל מגוון של קבוצות אידיאולוגיות, שבחלקן מבקשות לבדל את עצמן הן ממשטר אסד והן מגורמים פרו-איראניים התומכים במאבק הפלסטיני. בכך, הם מנסים להציג עצמם ככוח עצמאי שאינו נשען על הנרטיב האנטי-ישראלי המסורתי של משטר אסד. השלכת הדגל הפלסטיני עשויה להתפרש גם כניסיון לייצר נרטיב פוליטי חדש, החף מהתניות ותפיסות הישנות.

5. מתחים אתניים ופוליטיים בין פלסטינים לסורים: אף על פי שהפלסטינים נחשבים "אורחים" במדינות ערב, בסוריה התעוררו לא פעם מתחים בינם לבין האוכלוסייה המקומית, בעיקר בתקופות משבר. תחושות קיפוח מצד פלסטינים במחנות הפליטים, לצד טענות מצד סורים על יחס מועדף כלפי פליטים פלסטינים, תרמו לאיבה בין הצדדים.

לסיכום סוגיה זו, התנכלות לדגלים פלסטיניים בסוריה על ידי המורדים היא פועל יוצא של התנגשות זהויות בעולם משתנה. היא אינה תופעה אחידה אלא תוצר של נסיבות פוליטיות, אידיאולוגיות ואתניות מורכבות, ומשקפת את הפער בין המאבק הפלסטיני לבין המלחמות הפנימיות בעולם הערבי, שבהן כל צד מנסה להגדיר את זהותו מחדש תוך דחייה של סמלים שנראים לו כמייצגים את "העבר הישן".

למרות זאת, תופעות כאלה אינן בהכרח מצביעות על עוינות כוללת של המורדים לסוגיה הפלסטינית, אלא בעיקר על התנגדות לתפקידם של הפלסטינים במשבר הסורי ולסמלים הקשורים לנרטיב הזה.

הטווח הקצר: חולשה אסטרטגית של אויבים מסורתיים

כיבוש חאלב והתקדמות המורדים יכולים להיחשב כטובים לישראל בטווח הקצר מכמה סיבות עיקריות:

1. עוד עמדה ב'טבעת האש' שטוותה איראן סביבנו קורסת, והכוחות הפרו-איראניים נחלשים: מלחמת האזרחים בסוריה דלדלה את משאביהם של גורמים כמו חזבאללה, איראן וסוריה עצמה. כיבוש חאלב בידי המורדים מגביר את הלחץ על משטר אסד ותומכיו ומחליש את יכולתם לאיים על ישראל.
2. ערעור היציבות האזורית של איראן: חאלב היא עיר אסטרטגית בסוריה, ואם משטר אסד ייחלש כתוצאה מכיבושה, גם מאמצי איראן להפוך את סוריה למוצב קדמי נגד ישראל עלולים להיתקל בקשיים.
3. הקזת משאבים בין אויבים: ישראל מרוויחה מהתמשכות העימותים בסוריה שמחלישים את כל הצדדים המעורבים, בעיקר כוחות פרו-איראניים.

הטווח הארוך: סכנות יציבות והתחזקות כוחות עוינים

עם זאת, בטווח הארוך, ההשפעות של כיבוש חאלב עשויות להיות שליליות עבור ישראל ממספר סיבות מרכזיות:

1. עליית גורמי ג'יהאד קיצוניים: המורדים השולטים בחאלב כוללים קבוצות אסלאמיסטיות קיצוניות כמו ג'בהת אל-נוסרה ודומותיה. אם הן יתחזקו וייצבו שלטון בחאלב, הן עשויות להפנות את כוחותיהן נגד ישראל לאחר שיסיימו את המאבק במשטר אסד.
2. העדר יציבות מדינית: מלחמת אזרחים מתמשכת בסוריה יוצרת ריק שלטוני המאפשר כניסת שחקנים עוינים חדשים. גם אם אסד ייפול, לא ברור אם יקום משטר מתון וידידותי יותר לישראל.
3. ערעור האיזון האזורי: היחלשות משטר אסד עשויה לעודד שאיפות התפשטות מצד טורקיה או רוסיה (בעיקר אם המלחמה באוקראינה תסתיים), מה שעלול ליצור קונפליקטים חדשים במזרח התיכון עם השפעות על ישראל.

סיכום

המשפט "טוב לישראל בטווח הקצר ורע לה בטווח הארוך" אכן משקף את הדינמיקה המורכבת שנוצרת סביב כיבוש העיר חאלב. ישראל עשויה להרוויח בטווח הקצר מחולשת אויביה המסורתיים ומהכאוס הפנימי בסוריה, אך בטווח הארוך עליה להתמודד עם הסיכונים הנובעים מעלייתם של כוחות קיצוניים וחוסר היציבות באזור. האתגר המרכזי לישראל הוא לאזן בין ניצול היתרונות האסטרטגיים בטווח הקצר לבין ההיערכות לאיומים העתידיים, ובניגוד למנהגה עד היום בסוריה, להכניס ידיה ל'ביצה' ולבחוש בתוכה, כדי לנסות ולהגיע לתוצאה הרצויה לה.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'פרדוקס'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.